יש לכם שאלה למלי והצוות?
פנו אלינו כאן!
רשמו כאן את פרטיכם ואת הפנייה שלכם ואשוב אליכם בהקדם
זיהוי ילדים המתקשים בכישורים חברתיים – מאמר להורים

 

זיהוי ילדים המתקשים בכישורים חברתיים

מאת: מלי קסלר ודן קורין 

 

 

מבוא:

מאמר זה מיועד להורים המבקשים לענות לשאלה: האם ילדי הוא בעל קושי משמעותי בכישורים חברתיים?

זה הראשון מבין שני מאמרים. המאמר השני יעסוק בשאלה כיצד יאתר איש המקצוע המאבחן או המייעץ את המתקשים בכישורים חברתיים.


נתחיל בסימנים הבולטים לקושי בכישורים חברתיים, אך אל תחמיצו את הדיון בכמה נושאים עקרוניים אשר יעלו בודאי במחשבתכם כשתקראו את הסימנים הללו.

דיון זה מופיע בסוף המאמר.

הגדרה 1: כישורים חברתיים הם אוסף התפקודים המאפשר לפרט לתפקד במישור הבינאישי בצורה מותאמת ופונקציונלית.

הגדרה 2: כישורים חברתיים הם היכולת להשתלב בתוך מערכת החוקים הגלויים והסמויים של החברה.

ליכולת החברתית התקינה ביטויים מעשיים רבים. נמנה כאן רק מעט מהם:
היכולת להבין שלאחר יש רגשות צרכים ועניין שונים מאשר שלי, הדחף לקלוט את המתרחש אצל האחר ולהתאים את עצמי אליו, היכולת לשחק עם אחר, להתחלק בשיחה עם אחר, לרכוש חבר, לשמור על קשר חברתי, היכולת לקיים את הקשב הנדרש על מנת לעקוב אחר אחרים, היכולת לווסת את תגובותי ורגשותי לפי הסיטואציה, היכולת לתכנן מהלכים בין אישיים, היכולת להכיר בערך של כללים...
מתי אם כן נדע כי באוסף הכישורים הנדרשים ישנם חסרים משמעותיים המצביעים על קושי חברתי אמיתי הדורש הערכה וטיפול?

 

א. בתחום תפיסת האחר והיחס אליו-

אנו נמצאים בתחום הנקרא "האולפן" בגישת מלי קסלר. זהו התחום של הבנת הכללים הבין אישיים הגנריים, אלו הפועלים בין כל אדם ואדם. הקשיים הבולטים בתחום זה הם:

  1.  הילד אינו מתאים את התנהגותו למידת הקירבה של האדם אליו. למשל: מספר פרטים אינטימיים לאדם מרוחק, מתקשר בקלות לזרים. 
  2. הילד אינו מתייחס לגילו של האחר. למשל: מדבר לבן גילו בטון שמתאים לתינוק. או פונה למבוגר כאילו היה בן גילו.
  3. הילד אינו מתאים את פנייתו לאחר. הוא אינו בודק כמה הנמען פנוי, אינו שואל עצמו האם הנמען מתעניין בנושא? אולי הנמען כבר יודע מה שהוא עומד לומר לו? האם הנמען במצב רוח מתאים לפניה? 
  4. הילד מוקסם מתחומי עניין ספציפיים, בדרך כלל אלו תחומי ידע עמוסי עובדות (הסטוריה, סדרות טלויזיה, שושלות וגלגולים של גיבורים דמיוניים ממשחק סיפור או סדרה, דינוזאורים, סוגי מוזיקה..).הילד מתקשה להבין מדוע אחרים אינם מתעניינים בתחומים אלו וחוזר ומדבר עליהם עוד ועוד.

ב. בתחום ביטויי התקשורת הישירים עם האחר-

אנחנו עדיין בפרק האולפן. חוסר היכולת של הילד להביא בחשבון את הצרכים המחשבות והרגשות של האחר פועלים כל הזמן ברקע, וכאן בחרנו לחדד את הלקות החברתית דרך החוויה של האחר בתקשורת עם הילד הלקוי חברתית. כיצד נראית ונשמעת התקשורת איתו.

  1. הוא מקשיב לנאמר ולא לכוונה. למשל: אם אומרים לו 'יופי! למה לא? תקפיץ כדורסל בסלון!', הוא יתקשה להבין שזו בקשה להפסיק. אם אומרים לו 'אולי תכין שעורים לפני שיוצאים?' הוא מתקשה להבין שזו עשויה להיות דרישה ולא הצעה. הוא מתקשה להבין משמעות כפולה או סמויה. 
  2. הוא אומר דברים פוגעים שלא במתכוון. למשל: ההורים לוקחים אותו לאיקאה לבקשתו, לקנות לו מדפים לספרים שהוא אוהב, ובדרך הארוכה בחנות הוא שואל: 'אי אפשר להגיע ישר למדפים?' לחילופין הוא עשוי שלא להראות התרגשות כשמצופה שיתרגש. למשל על משחק גדול שקיבל במתנה הוא יכול להגיב: 'נו, נשחק?' בשני המקרים הוא נתפס ככפוי טובה. 
  3. הוא מתווכח! בגיל צעיר הוא עשוי להתווכח על כך שהדברים ייעשו בדרכו. בגיל בית ספר יסודי ואילך הוא עשוי לעבור ולהתווכח גם על עקרונות הצדק. הוא הופך וכחן פילוסופי שאף אחד לא יכול לו, ונלחם בחרב שלופה על הצדק המדויק. 
  4. הוא אינו מעריך נכון מהו הנושא המוביל בשיחה, וקופץ לנושא אחר. התוצאה עשויה להשמע אסוציאטיבית או פוגעת. למשל: באמצע הארוחה כאשר מדברים על ספורט הילד אומר שיש כל מיני דינוזאורים. מדוע? אוכלים שניצל וזה הזכיר לו שניצל דינוזאורים, ומכאן לדבר על דינוזאורים הדרך קצרה. הילד לא היה קשוב לנושא המוביל. 
  5. הוא עלול להתחיל את השיחה מהאמצע. למשל: באמצע הנסיעה הילד אומר פתאום 'כליל זה כתר'. מסתבר שלפני כמה שעות שאל מה זה 'כליל', לא סופק מן התשובה, ובינתיים בדק באינטרנט.

ג. בתחום השפה-

אחד הפרקים החשובים באולפן הוא כמובן השפה הדבורה. מהם המאפיינים האפשריים של שפת הלקויים בכישורים חברתיים?

  1. הוא עשוי לדבר בשפה גבוהה. שפת הספר, שפת המורה. המשלב בו הוא פונה לאחר אינו מתאים לשפה המדוברת.
  2. הוא עלול שלא להאזין להנגנה (אינטונציה) של המדבר, לא לשים לב לשפת הגוף, ולהחטיא את כוונתו. הוא עלול לדבר בעצמו בהנגנה שטוחה ומונוטונית במקצת. 
  3. בגיל צעיר הוא עשוי לפרש כלשונם באופן מוחשי ביטויים כמו "אוזניים לכותל" או "תקפוץ אלי אחר הצהריים".

ד. בתחום הרגשי-

עברנו לפרק הרגשי בשיטת מלי קסלר. להלן כמה מן הסימנים הרגשיים האופיינים שיעזרו להורים לזהות ילדים המתקשים בכישורים חברתיים.

  1.  הוא אינו גמיש.
  2.  הוא עלול להרגיש מקופח, ולהלחם על עמדתו רצונו ומקומו בעוצמה. 
  3.  הוא נוטה להסתכסך תוך שהוא מאשים האחרים. הוא זוכר רק את רגע השיא של ההשתלשלות, זה בו פגעו בו.
  4.  הוא עלול להתקשות בקבלת החלטה. הוא מתקשה להפרד מהאפשרויות עליהן ויתר בהחלטתו.
  5.  הוא עלול לייחס לאחרים כוונות לא נכונות ולא להבין את המעשה שנעשה 'בלי כוונה'.

ה. תוצאה החברתית-

או: כיצד הקושי בכישורים חברתיים ייתן את ביטויו במפגש של הילד עם בני גילו?

  1. הילד 'נפלט' מחברת בני גילו. – הוא מאבד עניין, או מסתכסך, או שהאחרים עוברים להתעלם ממנו, לעיתים גם ללעוג לו ואף להטיל עליו חרם. הפרישה של הילד מתרחשת תוך מספר דקות או שעות או ימים ושבועות, תלוי במידת הקושי החברתי, בדינמיקה של הקבוצה עצמה, ובגורמים של המבוגרים בסביבה.
  2. הילד מסתגר בבית, מעדיף מחשב ספרים ואת אחיו על פני בני גילו, הוא מעדיף שלא להזמין אחרים או שאינו מוזמן, הטלפון דומם, וכשהוא מתקשר הוא נענה בדחיה או התחמקות. לעיתים הוא מתרץ זאת בבגרות יתר או בעליונות אינטלקטואלית או מוסרית על פני בני גילו.
  3. הילד עלול לפתח התנהגויות מוטעות של רכישת חברים – הוא מתנהג באופן 'ליצני', או מבצע משימות עבור אחרים, מנסה לקנות אחרים בעזרת מתנות ופיתויים חומריים, ואף מקבל על עצמו להיות 'בן חסות' של ילד חזק בחברה אשר כאילו עושה לו חסד ומקבל אותו לחברה, אבל לועג לו במקביל. 
  4. הוא אינו מצטרף לאופנות של בני הגיל. לאופנות המתאימות לאופיו – למשל איסוף סדרות קלפים - הוא עשוי להצטרף ואף להתמחות בהן, כיוון שההגיון שלהן מבוסס על צבירת עובדות.

ו. ההורים-

מהן ההתנהגויות של ההורים עצמם המעידות על כך שהם מתמודדים עם ילד לקוי חברתית?

  1. ההורים מוצאים עצמם מרבים להסביר מדוע הילד צודק וילדים אחרים אינם מבינים אותו.
  2. ההורים מרבים לבקש מן הילד להתקשר לאחרים, ואף עושים זאת עבורו. הילד הופך פסיבי או מתנגד ליצירת קשרים עם בני גילו, והאחריות על יצירת קשרים עוברת להורים.
  3.  הילד חוזר הביתה פעמים רבות כעוס או נעלב וההורים לוקחים על עצמם לברר או לנזוף במי שפגע בו.
  4.  ההורים מוצאים עצמם מתווכחים שוב ושוב עם הילד ולא מצליחים לשכנעו.
  5. ההורים מרגישים שילדם חלש חברתית אבל מתנחמים בכך שילדים רבים הם כאלו, או תופסים את שונותו מאחרים כעליונות.

הסבר: הקושי החברתי גורם כאב ותסכול לילד ולהוריו. המפגש החברתי של הילד עם בני גילו מתרחש ברובו במסגרות החינוך שלא בשליטת ההורים, קשה להם להציע לו פתרונות לתסכולו, ולהשפיע על התנהגותו עם אחרים ועל התנהגות האחרים כלפיו. במצבי תסכול ותחושת חוסר שליטה עולה תגובה טבעית של ריכוך והכחשה של הקושי, והתקפה על המציאות. המורכבות החברתית הרבה והעדר כלים להדריך את הילד, מחלישים את כוחות ההורים לראות עין בעין את הבעיה ולחפש לה פתרונות חדשים.

 פרק הסיום-

דיון בשאלות עקרוניות באיתור ילדים המתקשים בכישורים חברתיים.

  • האם ישנם אינדיקטורים ביולוגיים לחיזוק התרשמות ההורים שילדם לקוי חברתית?
  • כן – קיומם ברקע של קשיים התפתחותיים כמו בעיות למידה, מוטוריקה, וויסות, קשב, שפה, וקשיים רפואיים בהריון ובלידה, מחזקים את הסיכון לקיום לקות חברתית.
  • האם ילד יכול להיות מבודד חברתית מבחירה ולא לסבול מכך? 
  • ישנם אכן ילדים עם צרכים חברתיים מופחתים, אך גישתנו היא שכל ילד צריך תקשורת חברתית, ולו עם חבר או שניים, והוא סובל מהעדרה גם אם אינו מראה זאת.
  • איך נדע להבחין האם הקשיים החברתיים הם על רקע לקות חברתית או על רקע רגשי?
  • ההבחנה מורכבת. ישנם מקרים בהם הקושי הרגשי נובע מקושי בהבנה חברתית, ישנם מקרים בהם הקושי החברתי נובע מקשיים רגשיים. השניים סבוכים זה בזה. איש מקצוע יוכל להבחין בהבדל, אבל בכל מקרה תפיסתנו היא שהטיפול בכישורים חברתיים חייב לכלול גם את כלי האולפן, וגם את הכלים הרגשיים הקוגנטיביים או הדינמיים, העוזרים להתמודד עם התסכול החברתי - בין אישי.
  • האם גישת ההורים לחברה משפיעה על כישוריו החברתיים של הילד?
  • בהחלט חייהם החברתיים של ההורים ועמדתם כלפי הצורך בקשר חברתי משפיעה במידה רבה על עמדות הילד ועל התנסותו החברתית. יחד עם זאת הסתגרות חברתית של ההורים תשפיע בדרך כלל על תפיסת העולם של הילד התקין חברתית אך לא תהפוך אותו ללקוי ביכולת החברתית.
  • ולעומת זאת התנסות מתגמלת של הורים ביצירת קשרים עם אחרים, והצלחתם במתן כלים חברתיים לילד הלקוי חברתית, יכולים לגרום לצמצום דרמטי של הלקות החברתית.
  •  האם אני יכול לספור כמה מהסימנים המופיעים במאמר זה, ולדעת לפיהם האם ילדי לקוי חברתית?
  • המאמר נועד לתת מדד התרשמותי, לא מספרי, לקיום הקושי החברתי. יחד עם זאת אם לילדך קשיים רבים מאלו המצוינים באחד הפרקים במאמר, או מספר קשיים בדידים בכמה מן הפרקים במאמר, מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית.